בבוגרחוף, על המים

19 Apr

מימיני, מרחוק, זוהר אור טורקיז עָז

של מגדלור. זה הצבע

שלי.

משמאל, מלמעלה, חצי-ירח נוגֶהָ

רצועה רחבה, חִוֵורת, על הים,

מְגָרגרי החול עד אוניית-התענוגות.

אני אוהב את הים.

עשרות נרות מהבהבים אור קלוש

על השולחנות, מאירים לרגע קט

חיוכי אהבה (או חיזור).

זו תמונה יפה לי מדי –

ז”א, בשבילי לבדי, אולי

אוכל לחלוק אותה עם

מישהי?

“מי זאת תהיה?”

שואל אותי הרוח,

הרוח הבא מן הים

ולוֹטֵף על פָּנַי כְּמיהות

ישנות, צובטות-לב,

“מי זאת תהיה?”

ואני אומר בשקט,

“אָתְ”.

עכשיו לוּ כְּבמָטֶה-קסם

לי מכחול,

אצבע אותך חִוֶור

בָּכִּסֶא שְמוּלי,

פָּנים עדינות מגלות

לי יותר מִשְיחפּוֹץ

לִבֶּךְ.

אקרא אותן בשקט,

אני מבטיח,

לא אֶשְאָלֶךְ לְמָהות

תוויהן

ולא אֶתְמָה

מהיכן, ולאן.

אם מסע הן טֹווֹת,

אולי אוכל ללוותך?

בודד לי מסעי לבדי,

אף אם יפה הנוף,

אף אם הטבע

מרעיף עלי את כֹל

יופיו בלי קָמֶץ.

 את רוח הים העדין,

האוכל להטות כִּמְהָה

שֶיִלטוֹף על לֶחְיֶיךְ,

עד שאמצא האומץ

לְיָדִי לָעשות כֶּן?

                               תל-אביב, 1.10.98, לנעמה מקומפיוגרפיק.

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s

%d bloggers like this: