בחוף פלמחים, גרסה 2

19 Apr

כפנינה לבנה עטויה

בבית-צֶדֵף

נגלה לי יופייך

העדין,

כמו הגל השקט,

המכסה פיסת חוף,

ונסוג, וחושף

מרקמים, של

חולות, קונכיות, אבנים,

סרטנים, עקבות

כפות-רגל –

אולי של תנים?

הידעת, לי כל

אלו היו

מכמנים.

בין כחול של

הים, שאני כה

אוהב,

לכתום של

השמש, הצורב בי

בלב –

אם תרצי, אספר

לך, סיפור קצת

דואב –

לי היית שם

פתאום כמתת

מאי-שם,

לא אדע מאי

באת, ואי

לב נעלם.

הים לי רֱעַ

ותיק לתנות

בדידותי, לא

מקרה ולא תֶמָה

מצאת שם

אותי.

שנים הוא מבטיח,

קורץ לי אדוות –

“לך אספק הפתעות

נדיבות!”

ואם הוא פרע

בדמותך, יפתי,

הרי שהטבע,

פשוט הוא

מופתי!

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s

%d bloggers like this: