הצבא כבר יחנך

19 Apr

הצבא כבר יחנך

(תגובה למאמרו של יזהר סמילנסקי, “ללמד, לא לחנך”, ספרות וספרים 3.7.1998)

צודק, חכם ומבין לב-אנוש ולב-נוער בפרט יזהר סמילנסקי בקוראו ללמד, לא לחנך. אם היה תלוי בו, היה מֶסֵב הפתגם “חנוך לנוער על-פי דרכו” ל-“למד לנוער על-פי דרכו”, ואולי אף מוסיף, “ולא תחנכו כלל”.

ואולם גם אם נס גדול היה קורה פה, ומערכת החינוך הייתה משנה דרכיה שינוי מוחלט והופכת למערכת הלימוד, הקניית הכלים, הבִּינָה, וערכי-חיים ואנוש, לא היה רוֹוֶח לנו. משום שמיד אחר שתלמידינו היו גומרים את המסע המעניין והמועיל שסמילנסקי מייחל להם בלב טוב ומבין, היו נכנסים למערכת חינוך קשה, אכזרית, ונוגדת ערכי-חיים ואנוש במידה רבה לאין-שיעור ממערכת החינוך – צה”ל. צבא, שהגנתו לישראל כרוכה למיצער בהכשרת חיילים טובים. חיילים טובים מטרתם להלחם היטב באויב, מטרתם להרוג בו ולפצוע בו ולשבות ממנו. ומכאן ברור שמטרתו של הצבא גם להנחיל בחייליו ערכים שיאפשרו להם למלא משימות אלו, ולדכא בהם ערכים שיפריעו למילויין. מטרתו להפוך צעירים אלו לצייתנים ללא-תנאי ומתוקף כך הוא מפעיל עליהם לחצים כבדים לגזול מהם רוח השֶאֵלָה והסָפֶק והָמֶרֵד, כשעולֶה. כל מי שעבר טירונות צה”לית יכול להעיד על אלו גם אם לא הֶבִינָם לאשורם. צה”ל מודה בעובדות אלו וניתן לקרוא דברים על עמדותיו בסוגיית חינוך החייל “הטוב” והכנתו למשימה הקשה והחיונית של הגנת ישראל. אלא שמשימה זו, באופן מובנה, הפוכה לחלוטין לכל ערך שסמילנסקי מייחל לו.

ולא רק זאת, והיה ותתגשם משאלתו, תהיה דרכם של ילדינו קשה כפל-כפליים, כי אולי המעבר בין הבינוניות האפורה של מערכת-החינוך שלנו למערכת האינדוקטרינציה הבלתי-מתפשרת של הצבא קל יותר מאשר היה המעבר ממערכת ה”לא”-חינוך לה מייחל סמילנסקי. ועד אשר לא תימצא דרך פלאים, לא דרך פשרה כי אין פשרה יכולה להיות בהגנת ישראל ואין פשרה יכולה להיות בדרך בה מכינים את צעירינו להגנת ישראל, וזו כאמור דרך שטנית על-אף האפוריזמים שמרבים לקשטה בבחינת עטיפת המכוער במעטה נוצץ, כך שלפחות יזהר כלפי חוץ ונִתְנָחֶם ביופי המזויף, עד שלא תימצא דרך פלאים זו לא יבוא לנו מזור אף ממערכת החינוך האוטופית ביותר שאפשר לנו, יחד עם סמילנסקי, לברוא במוחותינו הקודחים כיצד להיטיב עם ילדינו, ונֶאָלֵץ לְבָרֶא את הרע ואת המכוער ואת הלא-אנושי שיצק הצבא בילדינו בבחינת אין-ברירה, וזו לנו משימה חשובה שבעתיים וקשה שבעתיים מהטבת מערכת החינוך לה קורא סמילנסקי.

כל הבוחן דרכי הנוער והתנהגותו לאחר השירות הצבאי ברי לו, כי משהו פסול ורע באלו, והתמה מדוע כך ומדוע חוסר-הנימוס, האלימות, קוצר הרוח, אי-כיבוד הזולת ואי-כיבוד ערכיו, כמו גם הבינוניות כאשר נדרשת מצוינות, דרך האילתור היכן שנדרשת דרך החקירה והלמידה והפתרון המעמיק, דרך הזלזול בבני-אדם והפקרתם למר-גורלם כאשר דרך טוב-הלב וההבנה והאמפטיה מִתבָּקשת – ילך-נא אצל הצבא ואצל מחנותיו ואצל בסיסי הטירונות ויפקח עין בוחנת, מבט חודר, ויראה כיצד הופכים ילדינו למסה אחת מאוחדת ומלוכדת ומחונכת ומהונדסת לעשותה יעילה למטרה הנעלה (ואין זו ציניקניות), בדיוק בשעה בה היו צריכים לגבש את ייחודם ומעלותם ותרומתם לעולם מתוקף כשרונותיהם, בדיוק כשהיו צריכים ללטש את נפשם להפכה לנפש ההולכת בנתיב העדין והמתפשר בין רצונותיהם ורצון-העולם, בין דרישותיהם ועובדות-החיים, אלו שאין ניתן לשנותן, לא אלו בהן אנו משתמשים כמאמר “אלו החיים” לפטור אותנו מאשר קשה, אבל ניתן, לשנות בם.

כל המבין הקשר הבלתי-ניתן-לפרימה בין הִלְכות הצבא והִלְכות בוגריו, יבין גם כי אין זו אשמת בוגריו כי מתנהגים כך וגם לא אשמת הצבא “ההומני”, כי אין “צבא הומני”, הרי זה בבחינת אוקסימורון מוחלט, ואין לנו לשנות הלכות-הצבא אלא אך במידה שלא יפגע הדבר בתפקידו ובתיפקודו – אולם אין זו מידה קטנה אלא גדולה מאוד ומשמעותית מאוד, ועלינו לעשות ככל שנוכל ואת מיטב מאמצינו להפנות לשינוי הִלְכות אלו, לפני ניסיונות שינוי מערכת החינוך.

ואם לא צלח לנו במשימה זו, הטוב ביותר שנוכל לעשות הוא לקבל את ילדינו בוגרי הצבא באהבה גדולה ובאור גדול ולנסות ללמדם, לא לחנכם, ההבדל בין ערכי צבא וערכי חיים, וללמדם מה רע ומה פסול ומה לא מתאים שנֶחְרָך בִּבְשָרַם בצבא, ואיך אולי נוכל ביחד, הורים וילדים, לסגת מאלו נסיגה טובה לעבר מה שמתאים לחיי-אזרחות שפירים, אם לא נדיבים – כי אולי אל-לנו לדרוש ליותר מדי ואל-לנו לקוות ליותר מדי כי יש גבול לגמישותו הנפשית של אדם גם אם צעיר הוא, וכמה פעמים נוכל לצעוד במסלול הערכים והפכיהם וכמה פעמים נוכל להצעיד ילדינו במסלול זה, הלא בסוף הנפש תישבר מִטלטלות כפי שנשבר מוט הפלסטיק אותו מכופפים לכה ולכה פעמים רבות.

לכן אולי עלינו להשקיע מאמצים אדירים לחולל מה שנראה תמורות קטנות, בהביננו כי  רק לכך ולא יותר מסוגל הנוער, רק לכך ולא יותר לפני הצבא, רק לכך ולא יותר שבעתיים – אחרי שבגר מן הצבא.

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s

%d bloggers like this: