תאריך תפוגה

19 Apr

בספינת דייגים על

הים המשחיר לעת

ערב,

אור צהוב של עששת

נדלק וכבה,

מאיר וחושך;

 

כמוהו אנשים,

זורחים ונובלים,

פורחים לרגע

על כי ניתן להם

להיות,

המתנה הגדולה מכולן,

וקמלים כי לא

ניתן להם לעד,

עם תאריך תפוגה

ניתן להם,

כמו על קופסות מזון

וחפיסות תרופה —

 

                     אדרבא, גלים, קחוני,

אפליג עמכם עד אניית

השעשועים, אשב בסיפון

ואחזה כחֹל אין-סוף,

ארקוד בנשפים,

אגמע יין בורדו עמוק

ומשכר, איטיב לבי בבשר

הוורוד, הרך, הנימוך

 

או אולי לספינת הדייגים,

אשלה רשתות הנושאות

כל טובו של הים,

ריחותיו וצבעיו הו

מה נעמו לי

 

או אולי כצולל מן

החוף אשקיע פני

במים אין-קץ,

כל הסָתוּר לאלו

למעלה יִגָלֶה כֱּאוצר

מסתורין, מוּפָז בטל

של כתום וורוד

 

או אולי כשחיין הפשוט,

גפיי אנעץ וימים

אסתור כֳּכריש —

 

אבוי, עומד על גבעה בחוף

עודני ודבר מכל אלו

לא לקחני עמו.

לא אגדות, לא נשפים,

לא יינות ולא בשרים,

לא ריחות ולא צבעים,

לא אוצרות, לא מסתורין,

לא כתומים וורודים,

מופזים או גלופים,

לא כרישים —

 

רק שעה.

שעה אחת.

שעה אחת נחסרה

עד תאריך התפוגה.

 

 

 

                                                                                                    17.1.2001

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s

%d bloggers like this: